בשנת 2003 פנינו למועצה לניסויים בבעלי חיים בדרישה לקבל לעיוננו את הפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בה על קידום השימוש בחלופות לניסויים. כדרכה, סירבה המועצה למסור את הפרוטוקולים, בתואנות שונות ומשונות. לפיכך, נאלצנו לפנות בעניין זה לבית המשפט, בשיתוף עם עמותת "תנו לחיות לחיות". (עת"מ (ת"א) 1145/03, תנו לחיות לחיות ואח' נ' הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות)
ההליך המשפטי הניב תוצאות, ובמהלך הדיון אולצה המועצה למסור את הפרוטוקולים, אף שהיא הסכימה לעשות זאת רק בתנאי שיימחקו שמות הדוברים.
בין לבין, בשנת 2004 פורסם דו"ח מבקר המדינה, ובו רשימה של ליקויים באופן שבו המועצה לניסויים בבעלי חיים ומוסדות להשכלה גבוהה מפקחים על ניסויים.
בתגובה לחשיפת הפרוטוקולים ולפרסום דו"ח המבקר, התקבלה במועצה החלטה להפסיק לערוך פרוטוקולים לישיבותיה.
אנו סברנו, כי החלטה זו היא שערורייה. בתגובה, נאלצנו לשוב ולאיים בפניה לבית המשפט; ואף פנינו בנושא לחברי כנסת ואישי ציבור נוספים, סברו גם הם כי אין זה ראוי שגוף ציבורי, הפועל מכוח חוק, מבקש לפעול במחשכים בלא לחשוף את פעילותו לעין הציבור.
גם מאבק זה הוביל בסופו של נשא פרי: המועצה נאלצה לחזור ולערוך פרוטוקולים לישיבותיה, ובזכות הלחץ הציבורי, נאלצה אף לפרסמם. כיום, הודות למאבקנו זה, ניתן לעיין בכל הפרוטוקולים באתר האינטרנט של המועצה.
נוכח ניסיון זה, קראנו למבקר המדינה לבחון את מהימנות הפרוטוקולים שהמועצה מפרסמת.