שוב נחשפים מעשי זוועה איומים במעבדות הניסויים, ולא בעולם השלישי, אלא בגרמניה. האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שדברים כאלה לא קורים, ברגע זה, בישראל..?
כמה נקודות למחשבה:
– מי שמאשר את הניסויים הן ועדות שמורכבות מעובדי הגוף המבצע, שאמורים לפקח על הגוף שבו הם עובדים.
– ומה לגבי נציג ציבור? יש, אם מחשיבים מישהו שנבחר על ידי המוסד שאותו הוא אמור לבקר (…) ולא על ידי הציבור.
– השמות, גם של חברי הועדות הפנימיות וגם של "נציגי הציבור", חסויים.
– אז אולי פיקוח חיצוני? בישראל כמו בישראל: שתי פקחיות על יותר מאלף ניסויים בשנה.
מבקר המדינה כבר קבע, פעמיים, שהפיקוח על הניסויים בישראל, הן ברמת המוסדות והן ברמת המדינה, כושל. הלוואי שיכולנו לישון בשקט. אנחנו לא.
Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.