ענף הניסויים בבעלי החיים בישראל צומח במהירות ומגלגל עשרות מיליוני שקלים. איך זה קשור לעובדה שבעמותה שאמורה לפקח על הניסויים ולצמצם את היקפם יושבים, תוך ניגוד עניינים מובהק, עובדים בכירים בחברות המגדלות חיות לפרנסתן?
אורון מאירי, עידן אבני
על השלט שניצב בקומה השביעית בבניין הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית נכתב באותיות גדולות: "הכניסה למורשים בלבד". מאחורי השלט הזה, נמצא המקום השמור ביותר באוניברסיטה — בית החיות. את הדלתות הכבדות ניתן לפתוח רק באמצעות טביעת אצבע. מאחוריהן שוכנים מסדרונות ארוכים שבהם כלואות אלפי חיות — קופים, חזירים וכבשים — המיועדות לניסויים במעבדות המוסד. לתוך המתחם חל איסור חמור להכניס תיקים, שלא לדבר על מצלמות.
מתחם קופי המקק הירוקים, המיועדים לניסויים הקשורים למחלת הפרקינסון, הוא חדר בגודל של מאה מ"ר. בתוך החדר הזה מוחזקים 14 קופים בכלובים זוגיים. כל הקופים גודלו בחוות "מזור". בכניסה לחדר משקיף הקוף ארתור על הנכנסים וחורץ שיניים מאיימות לעבר כל מי שמפנה אליו את מבטו.
…
עו"ד גלעד הלר ממשרד חיים צדוק ושות', המשמש כבא כוחה של "העמותה למען מדע מוסרי", קורא לשנות את הרכב המועצה לניסויים בבעלי חיים. "שורש הרע הוא בהרכבה של המועצה ובעובדה שלא עומד בראשה אדם נייטרלי. בראש המועצה צריך לעמוד שופט בכיר בדימוס, וחייבים לדאוג לייצוג נרחב יותר של הארגונים הפועלים לרווחת בעלי החיים, ועל מנת להבטיח שקיפות ופיקוח אמיתי, כמתחייב מהוראות החוק. מדי שנה נערכים בישראל ניסויים בעשרות אלפי בעלי חיים, למרות שיש להם חלופות המקובלות על הממסד המדעי. על פי החוק, אני מזכיר, ביצוע ניסוי שיש לו חלופה הוא אסור ומהווה עבירה פלילית".
Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.