admin

עלינו לגבות את הזעזוע הרגשי בתובנות רציונליות: העדפת האינטרסים של פרט אחד על-פני אלה של משנהו היא אפליה, ובנוסף, השימוש בבני-אדם במצוקה להצדקת התאכזרות כלפי בעלי-חיים הוא ציני ומטעה.

ב-22.7.2003 התקיים אירוע חסר תקדים: סיור משותף של חברי-כנסת, מדענים ונציגי ארגונים להגנה על בעלי-חיים במכלאה של מוסד מחקר. לאחר מכן התקיים דיון משותף של ועדת החינוך והתרבות וועדת המדע והטכנולוגיה – ללא החלטות ביצועיות. אנו מביאים את עיקרי הדברים.

בחודש אוקטובר 2007 ביצע חוקר תנו לחיות לחיות חקירה סמויה במחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן, ותיעד שם ניסוי בשמונה קופים בניהולו של ד"ר דוד עומר וניסוי במספר לא ידוע של חתולים בניהולו של ד"ר שמואל נעמן.

מעטה סודיות מגן על מבצעי הניסויים ומאפשר להם להתקיים ללא כל הגבלה. ב-2002 פתחה העמותה למען מדע מוסרי במאמצים לחשוף מידע על הניסויים בבעלי-החיים בישראל. לאחר שהרשויות האחראיות התחמקו מחובתן החוקית, העמותה הגישה עתירה בנושא, בית המשפט הורה על חשיפת המידע, ומשרד הבריאות התחייב להקים מערכת מידע ולפרסמה. בפועל, לא השתנה דבר. ב-2006, בעקבות התערבות נוספת של בית המשפט, נמסר שמערכת המידע הוקמה ועומדת לרשות הציבור.

כאלף קופים כלואים בחוות מזור וגורלם נשלט בידי המשרד לאיכות הסביבה. בספטמבר 2003 שלחה השרה לאיכות הסביבה, יהודית נאות, מכתב למנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים, ובו הודיעה כי היא מאשרת לו להתיר לחווה לייבא קופים נוספים. השרה הפכה בכך את עמדת קודמה בתפקיד, צחי הנגבי, ואישרה פעולות המנוגדות לחוק הישראלי ולאמנה בינלאומית שעליה חתומה מדינת ישראל.

דו"ח של משרד מבקר המדינה על המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שראה אור ב-30.6.2004, כולל 24 עמודים על מנגנון הפיקוח על הניסויים בחיות. המועצה לניסויים בבעלי-חיים היא הגוף הבכיר במנגנון הפיקוח על הניסויים. כפי שידוע זה שנים, המועצה אינה מבצעת את עבודתה והודפת כל ביקורת באמצעות מעטה סודיות האופף את עבודתה.